"יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחנך" (נשא ו כד)
ובעוד טעם החלב והדבש, הפחזניות והגביניות תחת לשוננו... יהי רצון שנזכור את הטעם הרוחני, ונזכה לדבר רק מילים מתוקות ומזינות. שמעתי פעם מהרב סופר שליט"א, שדיבר בפני הציבור על כך שאדם צריך להיות ביחסו עם הבריות מתוק מדבש ורך מחמאה, קפץ אחד השומעים ואמר: הרב, אם אהיה כך יאכלו אותי...
במוסאיוף בחג השבועות מרגישים גן עדן עלי אדמות. גדולי ישראל מגיעים, ומוסרים שיעורים כל כך יפים. הבאתי לנו כמה טעימות: הרב משה צדקה שליט"א, מדבר בשקט, רעיון אחד הצלחתי לשמוע בבירור, ושמחתי בו: כשעלה משה רבנו לשמים המלאכים שאלו: מה לילוד אישה בינינו, ולמה לא שאלו: מה לאדם בינינו? אלא שמשה רבנו היה כל כך עניו, עד שבוודאי היה אומר: אני? בן אדם? ונחנו מה – אני כלום. אבל לעובדה שהוא ילוד אישה הוא לא יכול היה להתכחש...
הרב אלבז שליט"א, מלך בגדוד, נכנס אל האהבה הגדולה שרוחש לו הקהל, ומוסר שיעור באווירה משפחתית. סיפר שכאשר עלה לתורה וקרא: "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" הוא בכה. ואמר: למה הדבר דומה, לאדם שמכים אותו, והוא קשור וחסר אונים, ובא מישהו ונלחם כדי לשחררו, ואח"כ מאמץ אותו לבן ונותן לו הכל – ומה הוא מבקש? רק שיזכור שהוא זה שהציל אותו. וסיפר על סבתו במרוקו, שהייתה אישה גדולה, היו לה מפעלים לאריגה ועוד עסקים, ובביתה היו שבעה חדרים להכנסת אורחים, שיבואו ויאכלו ויישנו כמה שהם רוצים. היא הייתה מפעל חסד מהלך. כשהגיעו הברברים לעשות פרעות ביהודים, היא התלבשה כמו מוסלמית, וצעדה עם ההמון המוסת, כדי להגיע אל בתה ולהציל אותה.
הרב אופיר מלכא שליט"א, חתנו, דיבר על המשך הפסוק: "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני", ואמר שבימינו אין עבודה זרה, אבל גם לחשוב שאדם מסוים הוא הישועה שלי, ואז להחניף לו, או להתאכזב ממנו, זה סוג של עבודה זרה.
הרב לוגאסי שליט"א דיבר על הפסוק: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים – אין עוד מלבדו" – כמה צריך להפנים שה' הוא מסובב הסיבות. סיפר שבא אליו בחור שהיה בפגישות שידוכין, והכל התקלקל בגלל איזה משפט טיפשי שאמר. אמר לו הרב: לא בגלל המשפט הטיפשי התפוצץ השידוך, אלא כיוון שזה לא היה השידוך שלך – אמרת אותו... לא שאיחרתי בגלל האוטובוס, אלא כיוון שהייתי צריך לאחר, האוטובוס לא הגיע. לא שהפסדתי בגלל פלוני, אלא כיוון שהייתי צריך להפסיד ה' גלגל שאפגש איתו. על אמונה צריך להתאמן.
ובגלל שעם ישראל אמרו "נעשה ונשמע", שזהו מעשה על טבעי, ה' נתן לנו כח על טבעי להתמודד עם משימות קשות: לא תיקום ולא תיטור – מישהו הרס לך שידוך, ועכשיו באים לשאול עליו, אסור לך לנקום, ואפילו לא לנטור, אלא להגיד בלב נקי: הוא בחור מצויין...
עד כאן קצת טעימה לנשמה מתוך היכלי הקודש, אשרינו שזכינו לקבל תורה כה מתוקה, וה' יתברך, שנשא אותנו אליו על כנפי נשרים למעמד מתן תורה שנמשל לנישואין, נושא פניו אלינו בפרשה ונותן לנו את ברכת הכהנים.
סיפרתי לנשים בשיעור שבת על אדם שהיה כהן, והיו לו 25 ילדים... 13 בנות ו- 12 בנים. כל בנותיו חוץ מאחת נישאו לכהנים, וכך ממשפחה אחת היו עולים לברך 25 כהנים, והוא היה אומר שהתקיים בו הפסוק "כה תברכו" כפשוטו, כי "כה" בגימטריה 25. ואז קפצה גברת אסתר כהן שלנו ואמרה בהתרגשות: הוא מהמשפחה של בעלי...
ועוד מהרב סופר שליט"א שמעתי פירוש מיוחד: מהיכן לומדים שהכהנים צריכים לברך באהבה? כי כתוב: "כה תברכו את בני ישראל אמור להם" ואמור בספרדית פירושו אהבה...(וכל הלשונות הגיעו מלשון הקודש).
אומר בעל הטורים בפירוש מרגש: "כה תברכו" – להזכיר זכות ואני והנער נלכה עד כה. יהי רצון שה' יאר פניו אלינו – רש"י: יראה לנו פנים שוחקות, "ויחנך" – ייתן לנו חן, ויחוננו מאיתו מתנת חינם – משיח מבורך – אמן.
סיפורי אמונה
תרגיל התרנגולת
מוצאי שבת ב"יזדים", הרב יוסף שרגא שליט"א מוסר שיעור בהלכות שבת לפני ערבית. לפעמים, לקראת הסוף, הוא מספר על צדיקי העבר שהכיר באופן אישי. באחת השבתות קיבלנו סוכרייה ממש. הוא סיפר על הרב שלמה עבו זצ"ל, הרב המיתולוגי של תלמוד תורה "בני ציון", שגדולי עולם התחנכו תחת ידו. מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, הרב יהודה צדקה זצ"ל ועוד הרבה. פעם הבטיח לאחד מתלמידיו שאם ילמד כמה דפי גמרא בעל פה – הוא ייתן לו תרנגולת. באותם ימי צנע תרנגולת הייתה רכוש של ממש, יקרת ערך, והתלמיד אכן שקד ולמד, ובא להבחן בבית הרב. לאחר שהצליח בבחינה אמר לו הרב: עכשיו תקבל את התרנגולת, ועלה על כסא להוריד משהו מארון המטבח. התלמיד התפלא, מה, מחזיקים תרנגולת בארון מטבח? אבל הרב הוציא חבילת סוכריות, שלף מתוכן אחת אדומה על מקל בצורה של תרנגולת... והוסיף עוד שתיים קטנות צהובות, ואמר לו: הנה תרנגולת וגם שני אפרוחים...
יצאתי אחרי ערבית אל השבוע החדש מחוייכת לגמרי ממתיקות הסיפור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה